קישוטי חג המולד – מקורות ומשמעות

עצים ירוקי-עד היו אמצעי לקישוט הבתים בעונת החורף הקרה, עוד מהתקופות שקדמו לנצרות. מנהג קישוט פתחי הבתים בענפים של עצי מחטים, היה נפוץ בגלל שאלה שמרו על צבעם ורעננותם לאורך זמן. אמונות תפלות בתקופות מוקדמות ייחסו לעצים אלה תכונות כמו גירוש שדים, גירוש מכשפות ורוחות רעות.

הפגאנים האמינו שהשמש הוא אל רב חשיבות והיו שסברו כי השמש שוקעת בחורף בשעה מוקדמת, דבר המצביע שהיא חולה או חלושה מכדי להאיר שעות ארוכות. בסוף דצמבר (החל ב-21 בחודש), כאשר הימים מתחילים להתארך שוב, האמינו שהשמש מתחזקת שוב ומבריאה.

מסורת קישוטי העצים, ובעיקר עצי האשוח, נפוצה בגרמניה במאה ה-16, אז החלו להכניס את קישוטי העצים לפנים הבתים. יש הסוברים כי מרטין לותר, הרפורמטור הפרוטסטנטי הנוצרי הנודע, נהג להוסיף לקישוט העצים גם נרות שהזכירו לו את נצנוץ הכוכבים שראה לילה אחד בשעה שהלך לכיוון ביתו.

בצ'כוסלובקיה של ראשית המאה העשרים, נהוג היה לקשט את העצים בעלים ובענפים שנאספו מן הטבע ומהסביבה הקרובה לבתי המגורים. בהדרגה הפכו קישוטים גם לקישוטים מעוצבים בעץ מעובד ובהדרגה נוספו גם קישוטי זכוכית צבעונית בעיקר באדום ובכחול. כיום נפוצים גם קישוטים מפלסטיק המיובאים בעיקר מסין.